נָדַא / אירן דן

נָדַא / אירן דן *** את שנולדת אישה, מבנות השבטים הקדומים שהיו משקים עזים בחלב אימם ופושטים לעת ערב עורם ואורגים קירות נודדים, עפים ברוח עם העבאיות השחורות והסודות האפלים. אָבִיךְ קרא אותךְ בשמךְ, נָדַא, טהורת-הטל שהיית רועה יחפה, עוצמת עיניים על הגבעה עד האור. אָבִיךְ חמד את יופיךְ ושם …