Tag Archives: תל-אביב

המלצות לשבוע הספר יוני 2018

המלצות לשבוע הספר יוני 2018

No automatic alt text available.

בעמוד הראשי של סלונה, רחל פארן  8.6.2018

על ׳מספר הסיפורים׳ מאת אירן דן      הוצאת פרדס

כולם היו בני, כולם היו ספרי. איך אפשר לבחור במספר ספרים מצומצם שהכי אהבתי שהייתי רוצה שתרוצו לקרוא עכשיו ומיד?

בחרתי בשלושה ספרים ישראלים, שבוע הספר העברי לא

לשיריה של אירן דן התוודעתי דרך הפייס בוק, בכל סוף שבוע היא מעלה שיר מלווה בציור מתאים.

אירן דן היא מספרת סיפורים בשירה. מרבית השירים הם שירי געגוע, געגוע לאהבה, לעבר, למראות המתרחקים.

במילים נוגעות ורגישות ,מצליחה המשוררת אירן דן, להחיות מראות מעברה וממקומות אחרים. בעזרת צירופי לשון היא מציירת במילים את אותם המקומות שבהם גדלה וחוותה את חייה. ולא רק היא מתגעגעת, גם אביה מתגעגע בכאב “ואבא היה עוצם עיניים וחוזר בגלים לבית ילדותו ילד נצחי ברחוב היהודים בטטואן,”

שיריה של אירן חושפניים ורגישים, שירים שיש בהם עדינות עוצמתית.

ממליצה בחום רב.

Irene Dan

saloona.co.il/rachelfaran/?p=304

בשכונת מחלול תל-אביב 1963 / אירן דן

בשכונת מחלול תל-אביב 1963 / אירן דן

בשכונת מחלול תל-אביב 1963 / אירן דן
איש הולך בשדרת בן גוריון . בן גוריון עצמו.
אז לא קראו לה על שם בן גוריון. אני חושב שיכלו גם לקרוא לה על השם שלי ושל אחי, אריק ויוסי..
גם אנחנו היינו שם.
ילדים בצמיחתה של תל אביב
ובן גוריון צועד.
ואנחנו אחריו בטור אחריו בשקט בהליכה קונדסית לאורך השדרה.
היו ימים שנשאר בבית עם פולה. והיינו מחכים לו וזה הרגיש שעות. מאוכזבים היינו עומדים מאחורי הבוטקה של השוטר עם הכובע הלבן בכניסה לבית וצועקים: בן גוריון בלע סבון
בן גוריון בלע סבון
עד צרידות עד שהיו מסלקים אותנו משם
אני אקרא לאמא שלכם! והיא תכעס מאוווד
והפנים של השוטר כבר במאוד דמו לתרנגול
לכו מהר לכו הביתה!

ופולה הייתה פותחת אותה שעה את הדלת
לבדוק על מה המהומה מסתכלת ימינה שמאלה
וחוזרת פנימה

גם נשמה היתה לשכונה. לקראת ערב מוזיקה תורכית וגם יוונית חזקה מן השכנים.
אבא של פלורה השכן בטייפ ראשון ויחיד מסוגו היה משמיע לעצמו ובעיקר לכולם את ׳פיגה פיגה׳ ואח של פלורה מורדכי היה מעיף עפיפונים ורץ איתם ועם מיכה׳לה המשוגע על גבעות מחלול ..
היינו מכינים אותם במו ידינו את העפיפונים מאיסוף בוסים שצמחו על שפת הירקון

וכשהייתי משכים הייתי שומע את המתרחצים הראשונים. אמא היתה נכנסת לעטוף אותי בנשיקות של בוקר כמו התחלה חדשה. והיה לה ריטואל תמיד פותחת ראשון את התריסים אחר מסיטה את הוילונות ובסוף קורעת את החלון לרווחה.
והים שחיכה לילה שלם היה פורץ פנימה בבת אחת ומציף את החדר שלי בריח מלוח וריח חול
והמיית גלים.

וכשהיתה שואלת אמא: עוד פעם עשית פיפי בחיתול?
הייתי מסיט את מבטי ממנה אל הים הרחב ובחיוך אמיתי ומתוק של ילד עונה
זה לא אני אמא זה מהים. זה הים בחיתול שלי

 

 

27/11/15
אריק ויוסי
וילדות בשכונת מחלול

Photo by Irene Dan