אוֹתִיּוֹת זָהָב / אירֵן דן

אוֹתִיּוֹת זָהָב / אירֵן דן מִלִּים שֶׁיָּדַעְתִּי לַהֲגוֹת רָחֲקוּ מִמֶּנִּי, וְהָיוּ שֶׁשָּׁתְקוּ בְּפִי, אָטַמְתִּי אָזְנַי, שָׁמַיִם קָרְסוּ וְכָרְעוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ נִשְׁבָּרִים וּרְפוּיִים, אֶל תִּנְקְבוּ בִּשְׁמוֹ! צָעַקְתִּי דְּמָעוֹת מָתְחוּ בִּי חוּטֵי כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת אֲדֻמָּה רָאִיתִי עַצְמִי סָבָה וְנִסְחֶפֶת בַּזְּמַן. הַגּוֹרָל טָבוּעַ בָּנוּ טֶרֶם בְּרִיאָה, נִבַּט עַל סַף הַצְּחוֹק וְהַיֵּאוּשׁ, הַחֶמְלָה וְהַחֶסֶד, הַגּוֹרָל, …