תגית: מוות

לבד בתוך הבדידות הזו/ אירן דן סובבים סביבי כול המתים לבד בתוך השיממון לבד בתוך ראשי אני מנסה להושיט יד מנסה לנבור מתוך חיי פיסות זיכרון או ילדות… רחוקה בתוך הקול הזה אינני רואה דבר מלבד אותה   23.4.2014

חלמת את עצמך עומדת/ אירן דן ואני אותך. דמעות דמעו ת ועוד לפני שנאספנו בציורים וחלקנו אותם שווה בשווה… כפי שציווית אותנו בצוואתך דמעות דמעו ת ביקשת לכבות בך מחשבות. את הרדיו בראש ואני מעדתי בך. דמעות דמעו ת חלמת את עצמך עומדת זקופה. אוהבת מבטך רחוק המסע החל בך …

ראיתי אותך/ אירן דן ברובע היהודי בין זמירות וריחות עבר. ביום א׳ מסתיר כנפיים. ילד נוגס אננס. נופל טרי. בטעם צהוב. תמיד יחד מר/ מתוק. … תמיד בחיקה. צווארה עטור מחרוזת פרחי יסמין. קטנים צמודים בחוט. ריח אהבה. היא עודנה שם אלברט, עם כאב הולך וגדל צעדים ראשונים לולאת זמן. …

כשאשכב לי על מיטה/ אירן דן על סדינים לבנים לא רואה לא שומעת אולי נושמת. כשאשכב לי עטופה בסדינים לבנים … רכים. עימלון עדין. יעמדו לצידי גם. צמד מלאכים. האחד. יניח את ראשי על ענן. השני. יחפש אחר נתיב. פיו בפיה יפסוק. הים אינו מלא. כך גם ליבה. לא יוכל …

מלך עם מלאכים/ אירן דן שומרים ילווהו כמו חתן לחופה. מלאך מכול צד הוא באמצע לבוש חליפה טָרוּף, רגלים יחפות. … רק בעיניך תביט בכסאות ובאבנים כול אבן סופה של אהבה. עוד קצת, יאיץ בו מלאך עוד כברת דרך חייבים למצוא לך עד בוקר חייבים למצוא את האור 5.9.2015 תהילים …

לןןיתן ענק/ אירן דן הסתער על חוף. החליט להתאבד. 10 טון על חול חם. דליים קטנים מפלסטיק רצים עם דליים קטנים … סדוקים שופכים עליו מים. הלןןיתן כמוני לא זז. אינו מצליח לחזור לים. נלכד בעיניו שלו עצמו יראה את מותו בלייב no judgment 28.8.2015 שָׁם, אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן; לִוְיָתָן, זֶה-יָצַרְתָּ …

חלקי משפט. או רסיסים./ אירן דן חייו של אדם או קולאז׳. דלת. נסגרת. נפתחת. נסגרת. בטריקה.… גורלו נחרץ. כול אותה עת. הוא שמע. מדברים כולם עליו. כאילו הבין. קירב כסא. ליד מיטתו שלו. המתין. לחילופי משמרת. עד. יעבור יום 27.8.2015

הלוואי והמילים יעטפוך ההולך באהבה והנשאר בנחמה… כשתפתח את הדלת אלכסנדר/ אירן דן תראה אותו שם (את סבא) מחכה בחדר המשחקים מקטרת בפיו מחויך בטבק מסדר מערבב קוביות. הכול שם נמחק אמרה האחות הכול מוכן ליציאה רק את הדרך אליך יזכור אלכסנדר  25.8.2015

פנייךְ שִּׁירָה פעמייךְ אָהֲבָה ופעמיו,   שִׂנְאָה לָאוֹרֶךְ שָּׁנִים יַחַד. אֶת הָרִיק רָאֲתָה בְּעֵינָיו בְּמַגָּע כּוֹאֵב בֵּין שִׂנְאָהאָהֲבָה וְרָצִיתִי אֲנִי לְהַרְוִויחַ זְמַן לְהַחְזִיר אוֹתךְ,  לִנְקוּדַּת הַתְחָלָה בָּאוֹתִיּוֹת  בַּמּוֹפְתִים  נִפְרְמוּ הֵמָּה נָפְלוּ עַל חַרְבָם פרוסים לרגלייך שִּׁירָה יַלְדָּה יָפָה בִּשְׁעתךְ הָאַחֲרוֹנָה חִיַּיכְתְּ לַמַּצְלֵמָה כְּאִילּוּ אֵין בָּךְ רַעַשׁ הֲמוּלָּה כְּאִילּוּ לֹא נֶהֱדֶפֶת לְאָחוֹר     בַּדּוֹחַק שֶׁל …

אוֹר יִתְהַפֵּך בְּחוֹשֶׁךְ מַבִּיט במלאכת הַזְּמַן בִּלְשׁוֹנִי טַעַם מִיתָה וְהִיא עֲטָרָה בַּעֲרוּגַת בּוֹשֶׂם שָׂם עוֹמֶדֶת שׁוֹשָׁן צָחוֹר בַּמִּפְגָּשׁ אלנבי בֵּן יְהוּדָה, בַּכִּיכָּר מוגרבי. מְעוּטֶּרֶת ביופייה, אֶת כּוּלָּם דָּחֲתָה כָּול מִי שֶׁבִּיקֵּשׁ יָדָהּ יְחִידָה וגבירה תֵּצֵא מִן הַבַּיִת כָּול יוֹם אוֹתָהּ שָׁעָה תְּשׁוֹטֵט אֲבוּדָה לֹא תִּזְכּוֹר אֶת נַפְשָׁהּ. מְחַפֶּשֶׂת טֶפַח פָּנִים …