גאולה/ אירן דן

מצאתי את המזודה שלך אבא בה ארזת את בגדותיך וחלום ותפילה קיפלת בשירי עבד אל חלים חאפז ואיב מונטן. זו שחלקתי את ידך מצאתי אותה בבוידם אבא. כבדה ונשכחת כגבר מובס המחפש דרך מוצא. הולך אנה ואנה ומסתכל על הים יהמו מימיו מחכה לגאולה. איזה כוח יעמוד לו? ימתין לבואו …

אֲבֵידָה/ אירן דן

מָה רָבוּ הַמִּילִּים בְּשִׁירְךָ הָאֶחָד כִּמְשׁוֹרֵר בְּלִי קֶסֶם כַּוָּונוֹת בפרידת הַשְּׁבִיל בְּעָוִית או חִיּוּךְ שֶׁל יְצוּר חַסֵּר לְשׁוֹנוֹת אֲבֵידָה כָּךְ אוֹמֶרֶת הִנֵּה כְּתוּבִים חַיָּיו עַל קִירוֹת חַדְרוֹ רֵיק הַכּוֹל יָשְׁנוּ עֲדַיִין באֲבֵידַת יוֹם וּבְלֶכְתּוֹ כָּךְ אוֹמֶרֶת אִמָּא שָׁב וְהִזְדַּקֵּף פָּחַד שֶׁמָּא יִקְפָא הַסּוֹף דימה כִּי עוֹד רֶגַע קָט אִישׁ לֹא …

ערוגת הפרחים שלי/ אירן דן

זה האינסוף הסופי זה הבלתי נראה כאן בשכונת עצי האפרסמון מוכר תפוח אדמה מתוק קורא מתחת לבתים בארובת העין, בתוך ערוגת הפרחים שלי שירים מתים אכולי תולעים  בם גם אלוהים לא יוכל להפיח חיים אדמה לחה ושובל ארוך של כוכבים. 20.3.2015 enso circle

איש המסגרות/ אירן דן

עפר לעפר צבע לצבע הצבע  יָבַשׁ  הקנבס או אולי סוג הצבע את הפרחים, אפשר לשחזר אמר כמו שַׁד כרות או שניים לעקור את התולעת מהגוף חשים ברוח מריחת הצבע בצבע נשאב לעצמו כמו מימיו של ים או אוקיינוס שקט לתוך חור קטן בכיור שלי בוקר חדש אחרי צחצוח שיניים אני מביט במראה שחור מתחת …

הִגִּיעַ זְמַן לְהִיפָּרֵד/ אירן דן

הִגִּיעַ זְמַן לְהִיפָּרֵד כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ סוּפָה שֶׁל אַהֲבָה זוֹרְמִים שְׂדוֹת כּוּתְנָה בְּקַוִּוים לְבָנִים בַּטַּעַם מרשמלו רַךְ הַחַלּוֹן פָּתוּחַ וְשִׁיר שֶׁל לֵד זפלין מַדְרֵגוֹת לְרָקִיעַ מַזְכִּיר יָמִים וְהַכּוֹל וַאֲנִי אָפוּף קוֹר וְרֵיקָנוּת רוּחַ מְעִיפָה מַפּוֹת אַחֵר צָהֳרַיִים שֶׁל חֲתוּנָּה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ סוּפָה שֶׁל אַהֲבָה זֶה סוֹפָם שֶׁל דְּבָרִים.   …

פָּנִים שהתברגו בְּתוֹךְ חַלּוֹן/ אירן דן

פָּנִים שהתברגו בְּתוֹךְ חַלּוֹן אֲוִויר דָּחוּס וּבְדִידוּת עוֹמֵד הַזְּמַן שָׁכַח וְהַנֶּצַח כִּמְעַט אוֹ כְּלוּם רַק קְרִיאָה אַחַת א ר ו כ ה חוֹרֶקֶת כְּמוֹ רוּחַ זָרָה שׁוֹקַעַת כְּבֵדָה בשדה שִׁיבֳּלִים 18.4.2010  

מכול הקצוות עם השקט הזה/ אירן דן

מכול הקצוות עם השקט הזה יחדיו נמלא את המרחב הבלתי אפשרי בצהוב ינדוד כמו גרגר קטן יחולל סופת אבק יאסף לתוכי במיקרון געגועים מתוך הספד  חתך בזמן לא יותיר דבר חומק לעיתים בדמעות אך שב מיד כנוע ינעץ שיניו בחושך יעטוף את כול המילים שלא נאמרו די השקט הזה השקט שבי עת אביט …

זה החלון שלי/ אירן דן

זה החלון שלי/ אירן דן אותו אסחוב תמיד איתי החלון לרוב סגור רווי חושך, ארור… מביט בשעות ובימים קרעי זמן אחר את פניו המצוירות בשברון לב ינצור. את ריח בגדיו יעטוף בְשָׂמִים. אביב יישכח סתו יחדול איש לא יבוא להתדפק עליו. זה החלון ששכחתי לפתוח במעברי העונות במעגל הלידות והמיתות …