היא שקטה / אירן דן

הגומי על הקוקו רפוי מעט
היא תולשת שערה אחת לבנה מן הפוני

מזמן אובחנה בסכיזו משהו שיש לה
ומאז היא סכיזו משהו

ניסתה להתאבד כמה פעמים
ובכול פעם שניסתה, לא הצליחה!

בלעה כדורים פעם.
במקום למות
ראתה את השתקפותה בחלון פנימית א׳
וידעה שנכשלה

קפצה מגשר ההלכה פעם.
במקום למות
שברה את רגליה
וידעה שנכשלה

והיו אחר כך עוד הרבה פעמים

נפשה שבורה
והיא מנסה לשרוד
חייבת לבלוע את כול התרופות.
טונות של תרופות כדי לשמור על איזון, לשרוד את היום. לצלוח אותו בשלום.

היא לעולם לא תוכל להביא ילדים
גם אם תרצה. והיא רוצה!
התרופות שהיא לוקחת, הרעל עלול לפגוע בעובר להרוג אותו ואסור לה להפסיק
והיא הכי רוצה לחבק אותו את הבן שלה

אני מדבר איתה
היא לא שומעת היא מזמן במקום אחר
מחבקת את ביטנה מסתכלת מבעד לחלון
רואה אותו שוכב על המדרכה מבט שובב
בוכה וצווח בקולי קולות כמו קווים ארוכים של צבע.
רואה אותו מנפנף בידיו ובועט ברגליים משתטח על הבטון והוא לא רוצה לגן
היא עושה לו שלום קטן מדביקה את ידה לחלון
והוא משיב לה בחיוך קטן גם כן
בזמן שאמא גוררת אותו

אמא שומרת עליו. והיא..
היא לעולם לא תוכל להביא ילדים ..

8/12/15
בלב תל אביב ישנו בית
ובפנים הבית, בתים קטנים
ובפנים הבתים הקטנים, אנשים.

photo by Irene Dan