הלילה אשן / אירן דן
בתנוחת עֻבָּר. אעצום עיניים. אחזור על עקבותי.

בנתיב הציורים. ארים בזה אחר זה. את כול כוכבי החושך. אשיל אותם מנפשה כמו היו חפצים. אהבות ובגידה, שתיקות ארוכות. בורח פנימה ונסגר

אתגלגל מצד לצד
מתהומות היש לעולמות האין ומשם אליךְ
אישה. לפני חופה.
עומדת. על מדרגות אבן.

פניךְ מוארות אלי כאֶלת-שֹׁשַׁנִּים
שהחיים שלךְ יהיו ורודים תלחשי
ותושיטי לי פרח.

ומכול הפרחים
הכי ורוד שיש

 

29/11/15

לא אלוהי בשורה היה זה
שנלחמת בו בכול הכוח.
ואת עשית לךְ תְּמוּנָה.

Photo by Irene Dan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.