עֻבָּרִית / אירֵן דן
עֻבָּרִית מְכַרְבֶּלֶת אֲבָרֶיהָ בַּאֲבָרַיִךְ
מְפַתֶּלֶת עַצְמָהּ בָּרֶחֶם
מְעֻרְסֶלֶת בַּיָּם שֶׁבָּךְ
שׁוֹמַעַת פְּעִימוֹת לִבֵךְ
וְגוּפָהּ הַקְּטַנְטַן נוֹשֵׁם נְשִׁימוֹתַיִךְ
מִשּׁוּם הָרוּחַ, מוֹצֵאת מִקְלָט,
וַאֲפִלּוּ קוֹרֵאת סוֹדוֹת בָּךְ
וַאֲהָבוֹת
פֶּלֶא הַחַיִּים
נֶחְרַט בְּזִכְרוֹנָהּ
הִיא מַקְשִׁיבָה
לְקוֹלֵךְ
הַמְּדַבֵּר אֵלֶיהָ
עַד שֶׁרוֹאָה שַׁעַר נִפְתַּח
כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פָּנַיִךְ.