מצאתי את המזודה שלך
אבא בה ארזת את בגדותיך
וחלום ותפילה קיפלת בשירי
עבד אל חלים חאפז ואיב מונטן. זו שחלקתי
את ידך מצאתי אותה בבוידם אבא.
כבדה ונשכחת כגבר מובס
המחפש דרך מוצא. הולך
אנה ואנה ומסתכל על הים יהמו מימיו מחכה לגאולה.
איזה כוח יעמוד לו? ימתין
לבואו של שחר על ספסל תחנת אוטובוס
בפרדס חנה. פתחתי את המזודה שלך אבא
זו לצידך באנחה ושברון כשעזבת את הבית בביירות. על מה חשבת אבא?
על החיים החדשים על מה? פתחתי
אותה אבא את המזוודה שלך
והיא היתה ריקה
2.7.2015
לאבא שלי
Leon Marcel Nahon
ליבי נכמר על האבא ״ העקור״. לצד געגוע לאבא שאבד , והקים והגשים .
נאוה יקירה, ריגשו אותי המילים שלך, כתבתי על הגאולה של אבי ומצאתי עצמי נזקקת לה…
אירן
מרגש עד דמעות.
נורית