כל שנה אני / אירֵן דן

כָּל שָׁנָה אֲנִי בָּאָה לְכָאן, לַכִּכָּר
וְכָל שָׁנָה קָשָׁה מִקּוֹדַמְתָּהּ.
לְתַחֲרוּת אֹמֶץ, דְּרוּשִׁים כּוֹחַ
וְגַם דֶּרֶךְ פְּעֻלָּה
אַךְ לִי אֵין, לֹא זֶה וְלֹא זֶה
וְעַל כֵּן אֲנִי בָּאָה לְכָאן מֻפְסֶדֶת

פַּעַם אַחַר פַּעַם.

הַגַּנָּן הִשְׁקָה אֶת הָאֶבֶן
שֶׁצָּמְחָה בְּלֵב הַכִּכָּר

הַפְּרָחִים נֶהֶרְסוּ, הִזְהִיר
מֵאָז הָרֶצַח, הַקּוֹל מֵעִיר אֶת הַטּוֹרְפִים,
מְסֻכָּן לְדַבֵּר

אֲנִי רוֹצָה לְהָבִין
אַךְ מְסֻכָּן לַחְשֹׁב

וְאִם אַמְשִׁיךְ לָנוּעַ

אֵצֵא מִדֵּי יוֹם אֶל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי

כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
צָרִיךְ לְהַמְתִּין

שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב יִקְרֶה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.