השכם בבוקר / אירֵן דן
בְּבוֹאֲךָ אֵלַי בַּחֲלוֹף הַיָּמִים
רוּחַ קְדוּמִים
תָּבוֹא אֶל הַגַּן
טִפּוֹת שָׂרַף יַשְׁמִיעוּ לַחַשׁ
בַּגֻּמָּה הַפְּעוּרָה
בְּתַחְתִּיּוֹת הָעֲמָקִים
בָּאֲדָמָה שֶׁהֻדְמְעָה
מִדִּמְעוֹת עֵינַי
וְעַל עֲנָפַי
שֶׁצָּמְחוּ בַּלַּיְלָה
תְּאֵנִים יַבְשִׁילוּ
סְגֻלּוֹת.
בְּבוֹאֲךָ לִשְׁמֹעַ אֶת תְּשׁוּקָתִי
שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁקֶת בְּךָ,
בְּבוֹאֲךָ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לְלַקֵּט
מִפֵּרוֹתַי
אֶהְיֶה כָּאן
נֶאֱסֶפֶת לְךָ וּבָאָה
מִקְּצֵה הָעוֹלָם.
—-
