מאה שנים של אהבה / אירֵן דן
בִּנְדוּדַי בְּאֶרֶץ הַמַּסָּעוֹת
כְּמִיהָה נֶחְרְטָה עַל גִּזְעֵי הָעֵצִים
לִבִּי רָחַשׁ שִׁירָה פָּעַם
מֵאָה שָׁנִים שֶׁל אַהֲבָה
מִלִּים בָּכוּ בִּי
וַאֲנִי
נֶאֱחַזְתִּי בְּךָ.
בְּמַסְּעוֹתַי הָהָר בֵּיתִי וַאֲנִי
נְהָרוֹת זוֹרְמִים
ואולי הָיִיתִי דְּרוֹר בַּשָּׁמַיִם
מַלְאָךְ בֵּין שְׂרָפִים
בְּמַסְּעוֹתַי הָיִיתִי חוֹל מִדְבָּרִיּוֹת
הִתְעַטַּפְתִּי כּוֹכָבִים
נֶעֱדֶרֶת מָקוֹם וּזְמַן
נִפְעֶרֶת נוֹהֶמֶת בַּלֵּילוֹת
והָרוּחַ נּוֹשֶׁפֶת בִּי
חוֹשֶׂפֶת סוֹדוֹת קְדוּמִים
בָּחַרְתִּי בְּךָ מִן הַצָּפוֹן
עַד הַדָּרוֹם
עָנַדְתִּי אוֹתְךָ
עַל לִבִּי הִמְתַּנְתִּי לְךָ
עַד תֹּם.
—-
