מְתַקֵּן הפרחים / אירֵן דן
בַּעֲרוּגַת הַפְּרָחִים
הַמְּשֻׁבָּצִים אַבְנֵי חֵן יָשַׁב
מְתַקֵּן הַפְּרָחִים.
כְּדֵי לְתַקֵּן עָלֶה, אָמַר
אֲנִי זָקוּק לְיוֹם.
וְכַמָּה זְמַן יִדָּרֵשׁ לְתַקֵּן אֶת לִבִּי? שָׁאַלְתִּי
כְּדֵי לְהַגִּיעַ עַד הַשָּׁמַיִם,
לָבוֹא עַד אֵלָיו שֶׁיַּאֲזִין לְקוֹלִי
אֲנִי זָקוּק לְיוֹם
אָמַר מְתַקֵּן הַסֻּלָּמוֹת
וְהֵחֵל מְטַפֵּס עַל סֻלָּם עֲשׂוּי חֲבָלִים.
וְכַמָּה זְמַן יִדָּרֵשׁ לְתַקֵּן אֶת לִבִּי? שָׁאַלְתִּי
כַּמָּה זְמַן?
כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת הַלֵּב,
אָמַר הַבָּא בַּשְּׁעָרִים
אֲנִי זָקוּק לְיוֹם אוֹ יוֹמַיִם
וְהָיָה מְטַיֵּחַ וּמְסַיֵּד אֶת הַקִּירוֹת, מְשַׁמֵּן
אֶת צִירֵי הַדְּלָתוֹת, פּוֹתֵחַ
מַנְעוּלִים, מֵבִיא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
לְהָאִיר בַּגַּן, מְנַכֵּשׁ עֲשָׂבִים,
מַשְׁקֶה אֶת שְׁתִיל הַיַּסְמִין
נוֹטֵף הַטַּל,
יוֹם אוֹ יוֹמַיִם
וְהָיִינוּ מְתֻקָּנִים לֶאֱהֹב
שֻׁתָּפִים בְּשִׂמְחַת הַיָּמִים,
וְהָיִינוּ אֶחָד.
—