עֵץ
תָּמָר
נָטַעְתָּ בַּחֲלוֹמִי
בַּמַּעֲמַקִּים הַחֲשׁוּכִים
וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי
לְמַרְגְּלוֹתָיו
מִלִּפְנֵי אַלְפֵי הַשָּׁנִים
עֵינַיִם שֶׁהָיוּ עֵינַי
רָשְׁמוּ שָׂמִים
שְׂפָתַיִם שֶׁהָיוּ שְׂפָתֶיךָ
נָשְׁקוּ אֶת קַו הַצַּוָּאר
הַיּוֹרֵד אֱלֵי פְּעִימוֹת
לִבִּי.
—-