בְּשִׁירַי
הַמְּשַׁנִּים צְבָעִים, הַמַּסְוִים עַצְמָם בֵּין מִלִּים, וְאֵינָם נִרְאִים,
גַּם לְמִי שֶׁנֵּחַן בְּנֶפֶשׁ, וּבִרְאִיָּה טוֹבָה,
נוֹטִים לַחְשֹׁשׁ מִנְּפִילָה, מֵאֲפֵלָה, מִנְּהָמָה,
וּמִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.
בְּשִׁירַי הָאוֹמְרִים
שׁוּרוֹת עֲצֵי בְּרוֹשִׁים, וְשׁוּרוֹת עֶצֶב,
יַלְדָּה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּאִמָּהּ
שֶׁאֵיבָרֶיהָ אָמְרוּ לְהָאֵט עַצְמָם
עַד כְּדֵי נִוּוּן
וּקְמִילָה.
שָׁם, נִשְׁמַר הַזִּכָּרוֹן כְּעֵין קָמֵעַ, עוֹדָהּ אוֹמֶרֶת,
צְבָעִים
מַשְׁמָעוּתָם
אַהֲבָה.
וְאִם תְּבַקְּרֵנִי בְּחוֹפַי הַמְּבֻדָּדִים
בֵּין תְּהוֹמוֹת וּמְצוֹקִים,
נוּכַל לָחוּשׁ בְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ,
וּבְרַעַד הַכְּנָפַיִם
לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ
מָוֶת מִשָּׁמַיִם.
—