הַזְּמַן עוֹשֶׂה
מְלַאכְתּוֹ,
מְנַכֵּשׁ עֲשָׂבִים, 
מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ, 
וְאִם לֹא דַּי, 
מְנַקֵּב חֹרִים, 
מְנַפֵּץ אֶת הַלֵּב.

זוֹכֵר קוֹל נַעֲרָה,
שֶׁהָיְתָה בָּאָה עַל מִפְתָּן הַבַּיִת,
נוֹשֵׂאת בְּחֵיקָהּ קִנִּים שֶׁל צִפּוֹרִים,
וּמַחְזוֹרֵי בְּרִיאָה.

צִפּוֹר שָׁמַיִם 
כְּלוּאָה בְּתוֹךְ שָׁעוֹן, 
מַפּוּחַ מוֹרִיד וּמַעֲלֶה אֶת זְנָבָהּ.
הַצֵּל לְךָ שִׁיר, שִׂים קֵץ לִכְאֵבָהּ,
הוֹצֵא אוֹתָהּ אֶל הַשָּׂדוֹת.

השיר מוקדש לנינה פינטו אבוקסיס, בת 48 בלכתה. מנוחתה עדן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.