אָבוֹא אֵלַיִךְ / אירֵן דן

שֶׁבָּכִיתִי,

אָמַרְתָּ

יִהְיוּ יְרֵחִים אֲחֵרִים,
יִהְיוּ שָׂדוֹת שֶׁיִּקְרְאוּ בִּשְׁמֵךְ
בְּעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים
מִחוּץ לַדְּרָכִים, לַזְּמַן 
שֶׁאֵין בּוֹ סוֹף.
הַכְּאֵב יִתְקַלֵּף,
יִתְפּוֹרֵר
כְּגַרְגְּרִים בָּרוּחַ, 
יֵעָרֵם עַל גְּדוֹת הַנְּהָרוֹת, 
הַרְחֵק מִמֵּךְ.
.
גַּם אִם יֶאֱרַךְ הַלַּיְלָה
וְנִשְׁכַּח זֶה אֶת זוֹ בַּשִּׁכָּחוֹן, 
גַּם אִם נִתְעַוֵּר בָּעִוָּרוֹן,
אָבוֹא אֵלַיִךְ מְבֻקָּע
מְעַט שָׁבוּר
וְאַתְּ תִּשְׁאֲלִי 
בִּגְוָנִים מַרְהִיבִים,
עַל מָה חָשַׁב הַטֶּבַע
שֶׁצִּיֵּר נָהָר.
— –

וייטנאם מאי 2019

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.