משוררת / אירֵן דן

משוררת  /  אירֵן דן

שָׁמַעְתִּי,
רָחוֹק
בִּקְצֵה הָרְחוֹב
מִתְגּוֹרֶרֶת מְשׁוֹרֶרֶת
עַל דַּלְתָּהּ
שֶׁלֶט
יָצָאתִי
לְמַסָּע
עַל גַּב חֲמוֹר
.
שָׁמַעְתִּי, אֵין לָהּ חֲמוֹר
וְאֵין לָהּ מְלָאכָה אַחֶרֶת
אֵין לָהּ חֶלְקַת אֲדָמָה
וְלֹא חֶלְקַת קֶבֶר
אֵין לָהּ שָׂדֶה לְעַבֵּד
אִכָּר לְהָנִיחַ עָלָיו אֶת רֹאשָׁהּ
וּכְשֶׁהִיא מְנִיחָה אֶת רֹאשָׁה
נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת
נָהָר מְפַכְפֵּךְ
.
שָׁמַעְתִּי לְשׁוֹנָהּ כְּרוּתָה
וְאִלֶּמֶת, הוֹ כַּמָּה שֶׁהִיא אִלֶּמֶת
מִלָּה בְּמִלָּה שָׁמַעְתִּי
וְאֶת דַּלְתוֹת בֵּיתָהּ
הִיא מַחְלִיפָה
לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ
שָׁמַעְתִּי עֵינֶיהָ
הִפְסִיקוּ לִרְאוֹת
מֵאָז לִקּוּי הַחַמָּה
אָזְנָהּ חֵרֶשֶׁת מֵאָז קָרָא בִּשְׁמָהּ
רָאוּ אוֹתָהּ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי, רוֹשֶׁמֶת
מִלָּה
בְּמִלָּה,
אֵין בִּי מוּם
מִלְּבַד אַהֲבָתִי.
—