גָּדֵר / אירֵן דן

רוּחַ פָּתְחָה פִּיהָ נָשְׁפָה דִּבְרֵי עֶצֶב
שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ.
לָחֲשָׁה אֶל אָזְנוֹ
דַּרְכֵי נְדוּדִים

פִּרְחֵי הַיַּסְמִין נָפְלוּ לְבָנִים
עַל רֹאשִׁי
הִכְתִּירוּ אוֹתִי מַלְכָּה.
אֵיךְ אֶמְשֹׁל עַל הַמִּלִּים, קָרָאתִי,
וְאֵינִי דּוֹבֶרֶת אֶת שְׂפַתְכֶם.
הָיִיתִי בָּאָה בֵּינֵיכֶם מְסַפֶּרֶת אוֹדוֹתַי
לֹא מִתְפַּתֶּלֶת פְּנִימָה, מְכַוֶּצֶת גּוּפִי בְּתוֹכִי,
לֹא נִצְמֶדֶת אֶל פִּתְחֵי הַבּוֹרוֹת,
לֹא נֶאֱחֶזֶת בָּאֲדָמָה,
לֹא הוֹלֶכֶת וּבָאָה הָרִים וְרוּחוֹת.
—
(חלק ב׳)

Painter: Do Duy tuan, B. 1954
Viet Nam. uses mixed media
Zen thinker