יְמֵי אֱלוּל  /  אירֵן דן

יְמֵי אֱלוּל הִמְלִיכוּ עַצְמָם עָלַי
בִּשְׁתִיקָה
וּכְאֵב.
שָׁאַלְתִּי, הֲרָאִיתָ אֶת אֲהוּבִי?
הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל אֶבֶן
וְהִיא, מִתְיַפַּחַת עַל הָאָרֶץ
וְאִשָּׁה עוֹלָה מִן הַדֶּרֶךְ
מִקָּצֶה הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה
שָׁאַלְתִּי, מָה בְּסַלַּיִךְ הֲרָאִית אֶת אֲהוּבִי?

אֲהוּבֵךְ נוֹדֵד, אָמְרָה
לְצִדּוֹ צָב וְעָגוּר,
אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים,
יָבוֹא
בְּתֹם הַשָּׁנִים הָאֲרֻכּוֹת
שָׁעָה שֶׁהַשּׁוֹפָרוֹת יִכָּנְסוּ בַּשַּׁעַר
וְיִתְּנוּ אֶת הָאוֹת,
הַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת
וְדִגְנֵי הָאָרֶץ בַּסַּלִּים.
קָרָאנוּ אֵלָיו,
אַל תְּאַחֵר אֶת הָרוּחַ
הִיא נוֹשֶׁפֶת בַּנְּדָרִים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *