מקום רחוק / אירן דן
*********
בוקר אחד, אני זוכרת
אמא הודיעה
סוֹפימֵתָה.

ביום ההוא ישבו
שאר הדודות מצד אמא
ומצד אבא אף לא אחד
שהיה בודד ובן יחיד
ומנו את ההולכים,
והמידות הטובות
וחילקו ביניהם את הספרים
וצעיפי הקשמיר של סוֹפישמֵתָה
והעמידו בחוץ
את המזרן עליו ישנה-וקמה
וישנה.

נגעתי במזרן
וברוח שהיתה מצליפה בו.

מזרן-המת-מזרן-טמא, הזדעקו הילדים כולם,
היא תבוא עד אֵלַיִךְ!

עמדתי.
שתבין שאני כאן.
שאולי היא נמצאת עכשיו במקום רחוק
ותשוב יום אחד לבֵיתָהּ
ולא תמצא איש.

Drawing by Vanna Bowles
(from faithistorment

Image may contain: one or more people

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *