אני בוחרת את המסלול / אירן דן
האיטי. האחרון מביניהם.
אני עצלה. מסדירה נשימות.
משחררת אוויר בהדרגה.
הלב גדוש געגוע
המגע במים רך. ריח כלור.

אני חושבת על אותן גיבורות ספרות
שמתו מאהבה נואשת. אנקת גבהים.
זו האהבה,
ממה שהלב מלא בה.

לתוך העיין הימנית נכנסים שני שחיינים
חבושים כובעי ים.
אני תוהה מי משניהם הייטקיסט,
מי המשורר ומי בנו של סנדלר.
אני תוהה אם פָּרוֹת יודעות לשחות.
תוהה היכן אתה.

כמו בקיבוץ
מחייכים לאנשים שלא מכירים.
כולם מברכים את כולם
שבת שלום. איני ממהרת לשום מקום.
איש לא מחכה לי.

בקרקעית, הפסים נראים אינסופיים
תנועתם עצבנית, כמו פלט אק״ג.
אין הפרעות בקצב. הכול תקין.
הלב כואב אך פועם.
אני בחיים.
17/6/16
Photo by Irene Dan

 Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.