היא מעוותת שפתיה / אירן דן
ומרטיבה בול בלשונה,
מדביקה לכול גלויה
ציפור רבת יופי.
*
יום אחר יום על מיטתו
הוא מוצא גלויה
*
היא קוראת לו אהובי,
יושבת בחיקו,
מרחיקה אותו מן המוסד,
התרופות וכיבוי האורות,
מן היאוש והדלות.
*
היא לוקחת אותו ביד, לים,
הם שוחים לעבר שובר הגלים,
צוללים במים החמימים
החזה נפעם, משמיע קולות-שחפים
*
אני ראוי לאהבה, אמא
הנה בחרה בי אישה
ירים עיניו מן הגלויה לעבר אימו.
*
אמא תנמיך קולה,
אינה מוצאת מילים.
היא תישען על מפתן הדלת,
נשימתה כבדה וליבה, כבד שבעתיים.
בתיק שלה
רטט נוצות ובולים נדירים
20/4/16
בלב תל-אביב ישנו בית
ובפנים הבית, בתים קטנים
ובפנים הבתים, דיירים קבועים..
Painted by Raizy Derzie
שיר מדהים עם משמעות
תודה איציק על התגובה החמה שלך, אותי זה מרגש..
אירן
מהממם, יופי של כתיבה! יישר כח!