הנני. / אירן דן

הנני. / אירן דן
עשוייה כזבים, לא צעירה, לא יפה
לא זכר, לא נקבה,
אלרגית, אסטמתית, אני אותיות
מרצדות על מסך הדרייב אין
אין שמחה, אין בכי מרורים
*
רחוקה מעצמי בשני צעדים
מנמיכה ראש, תחת סולמות פתוחים
*
מוכספת,
מבריקה כולי בכסף מושחר
*
אנושית, מדחיקה,
האנשים שאיתי נאבדים
נופלים מן היד ומחליקים
*
חיה בתלת מימד
אין בי תשובות ואיני יודעת
אם השמש תזרח, מה אלבש ומי אני,
והחסר רב מן הקיים
*
מסתגרת, נשק דרוך למקרה פלישה,
הכול זמני ולא אישי, בין שנאה לאהבה
בחדר המתנה צפוף ומחניק
דגי ים באקווריום, פרחים עונתיים
תהום, מתים מתים מתים
מחכה לתורי
*
זה הסיפור בקצרה! אם כבר שאלת מי הבא בתור,
אמרה הגברת עם המשקפיים
לרוקח בסופר-פארם