הוא חיכה לה כשעה / אירן דן
הביט על מחוגי היד
ועל המחוגים הגבוהים
שהיו תלויים על הקיר
ועדיין לא הבין היכן היא
*
המושבים
שנראו נוחים
החלו להתאונן תחת ישבנו
הוא קירב את כסאו לדלת
ניסה את מזלו ליד החלון
והחליט לבסוף לנדנד רגליים
על שרפרף נמוך
מתחת ללוח המודעות
יכל לקרוא גזרי נייר גזרי מילים
אבד כלב
אבד האיש אבדו החיים
*
על שרפרף בשפל חייו
העדיף רפסודה, רק לצוף על פני המים
אך האנשים בחדר התקשו לראותו
*
והזמן התעייף ופיהק חסר מנוחה קם וישב וקם
עד שלפתע פרצה אסתר הפסיכיאטרית לחדר
ברשרושי נייר ונעלי עקב רעשניים
משכה בחצאית
והעלימה חור רכבת
שנפער בגרביון
סידרה שערותיה תלתלים מאחורי האוזניים
והתיישבה
*
ואז התפנתה אליו חייכה במלא שיניה
איכפת לך שאני אוכלת פירות יבשים?
יש לי תאווה למתוק
אמרה והכניסה בהנאה שני תמרים לפיה
על רגליה הניחה קופסת תמר מג׳הול
רך מעוך ובשרני
ופלטה את החרצנים אחד אחד
*
היום פורים והמפגש הזה עלי
ועל כן אתה משוחרר
עצה קטנה לפני פרידה
כולנו עוטים מסכות
בכול מקום וכול הזמן
חלקן מוצלחות וחלקן פחות
תקנה לך אחת
מאושרת
סע איתה סביב העולם
אל תשוב לכאן
ואני אסתר המלכה

22/3/16

photo by Irene Dan

Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *