קִּיקָיוֹן מצוי רעיל ובודד / אירן דן
קח את החיים טיפין טיפין
אני משנן לעצמי
כול בוקר מול מַרְאָה
תשתה אותם כמו דייט קולה
עם הפסקה בין לגימות
בין פסגה לפסגה
עם ממתיק מלאכותי
מתחת ללשון
*
מכולן
את
ומקצתם אני
ותמיד מעט או מאוחר
או חסר-תועלת או סתם
*
ואחרי שמכריזים רשמית על האושר
במצילתיים ותופי מרים
נידח הוא ממתין בקצה העולם
שמישהו ישלח טופס, יזכה בהגרלה

הוא חד שנתי או רב עונתי
או לא קיים כלל
אני צריך לסוע להודו
אני משנן לעצמי
להתחיל בשינוי
*
ובינתיים מסתתר מאחורי שיר
עקר חסר שיניים עם הפרעות שינה
אל תדאג
אני משנן לעצמי
יש סוף ומינהרה
והכול נמחק בנועם
וכשזה יגיע זה יגיע
אתה האחרון שתדע
אחרים יבואו ילכו
יעברו את הכביש ויקנו פרחים
כלים חד פעמיים לשיבעה ימים
ואני ואת נרד לטימיון
שנינו נשכב
זה לצד זו בסרקופג

 
9/3/16
Photo by Irene Dan

קִּיקָיוֹן, צמח רעיל, מתואר בספר יונה כצמח בן חלוף  "שבן לילה היה ובן לילה אבד.." (ד',י')

סרקופג משמש כארון קבורה.
מקור המילה מיוונית סרקוֹפגוֹס
שמשמעותה אכלן בשר

Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *