נהר מתהלך ימתיק / אירן דן
את מי הים בשְׁבִילְךָ
ימתיק את מליחות הימים
בשנתך אתה חוזר אחורה לבית נעוריך
נושף חזק ברוח שעוד נותרה בך
בערימת העלים
והעצים כולם כרותים
והשמיים זזים מימין לשמאל עם משאות כבדים
והעננים איטיים
נופלים אחד אחד לאדמה
מכסים בעלים מתים את שפך הנהר ואת קול פכפוך האושר הקטן
*
בשנתך תיקרא בשמי אבל לא תזכור מי אני
תישאל לשלומי רק כדי להערים עלי
כשאחפש את האחות לשאול איך עבר יומך,
אתה תעשה פרצופים ותוציא לי לשון בשרנית ורפויה מן השנים והפרידות
ותתכופף ללחך את הדשא בלשונך הכבדה
תחפש את נתיב הבריחה
את הפתחים הנסתרים שאיש מלבדך לא ראה
*
באֶצְבְּעֹתֶיךָ החמות תיגע פעם אחרונה
בלֶחִי שלי ואחר כך בפָּנֶיךָ ותשיר במקהלה
אני נער יפה תואר, אין כמוני יפה, יפה כמו נער,
*
לא אינני הזקן שאתם רואים
זה לא אני שוכב עם חלוק בית חולים
ירוק ופתוח מאחור, זה לא אני
במיטה 3 ובחדר מספר 4
אינני זקוק לחיתול
אינני מחובר למכשירים,
אני מסוגל לקום מתי שרק ארצה
והראש שלי צלול, אף פעם לא היה צלול יותר
נו, אני קם והולך! אתה תכריז בקול רם
*
ולפני שתספיק להתיישר
אתה תבין
שמכאן לא תחגוג שום ניצחון
שטקטיקת הגרילה של מרד ינואר נכשלה
הרוסים מגיעים לכבוש את ליטא
ואתה מרים דגל לבן ונכנע עם כול צבאות המורדים המזוינים

 

2/3/16

מוקדש לך איש יקר,

Photo by Irene Dan

Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.